#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. 1 'אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר בריבי בדרך ומצא שם טבעת ועליה צורת דרקון ומצא עובד כוכבים קטן ולא אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול ואמר לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה' אלו ג' הלכות שמענו מכאן? ומדוע לא התירו משם שנתיאשו הבעלים?	"ש&quot;מ גוי מבטל ע&quot;ז שלו ושל חברו, ש&quot;מ דוקא גוי שיודע בטיב ע&quot;ז ומשמשיה יכול לבטל, ש&quot;מ גוי מבטל בעל כרחו.<p dir=""rtl"">ואף שהמוצא מציאה במקום שהרבים מצוים הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשים, כאן אף אם הבעלים נתיאשו מהממון לא נתיאשו מהאיסור, שאומר הגוי אם גוי ימצא את זה יעבדו, ואם ישראל ימצאו כיון שדמיו יקרים ימכרו לגוי אחר שיעבדו.</p>"	עבודה זרה מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: 1 אלו צורות אסור לעשות מן הדין ומדוע, אם אחרים עשו לו האם יכול להשאירם ומדוע?	"כתיב &quot;לא תעשון אתי&quot; דרשינן 'אותי' לרבות דמות אדם, ודרשינן 'איתי' כדמות שמשי, דמות כבית המקדש והכלים שבו, כדמות שמשי המשמשים במרום הינו במדור העליון דמות ד' חיות ביחד, וכן אופנים שרפים וחיות הקדש, &quot;אשר בשמים&quot; לרבות שבמדור התחתון חמה ולבנה כוכבים ומזלות &quot;ממעל&quot; לרבות מלאכי השרת. כשמתכוין לעבדם אסור אפ' שלשול קטן דכתיב &quot;ואשר בארץ' לרבות הרים וכד' 'מתחת&quot; לרבות שלשול.<p dir=""rtl"">אם אחרים עשו לו מותר להשאירם, אם הם בולטים אסור מפני החשד (של ע&quot;ז). במקום רבים אין איסור משום חשד, ר&quot;ג שעשו לו כיון שנמצאים אצלו רבים דינו כרבים, אב&quot;א דפרקים הוי, אב&quot;א להתלמד עשה ומותר דכתיב &quot;לא תלמד לעשות&quot; אבל אתה למד להבין ולהורות.</p><p dir=""rtl"">(כך דעת תוס', והוסיפו שחמה ולבנה כיון שאינם בולטים בשמים אסור מפני החשד אפ' שוקע. אבל הרמב&quot;ן דרך אחרת לו ואוסר דמות של המדור העליון ואפ' אחרים עשו לו מדאוריתא, ודוקא במדור התחתון יש את החילוקים הנ&quot;ל)</p>"	עבודה זרה מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: גבי מוצא כלים ועליהם צורת חמה ולבנה ואדרקון אמר רשב&quot;ג על המכובדים אסורים ועל המבוזים מותרים, אלו הם מכובדים ואלו הם מבוזים?	"רב אמר מכובדין למעלה מן המים, מבוזין למטה מהמים. <p dir=""rtl"">שמואל אמר שניהם מבוזים, ומכבובדים היינו כלים מכובדים כגון שיראים נזמים וכד' ותניא כוותיה.</p>"	עבודה זרה מג:		
